כל אדם בין אם הוא נוסע, נהג או הולך רגל אשר היה מעורב בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזקיו אשר נגרמו לו בעקבות תאונת הדרכים שהיה מעורב בה נושא תאונת הדרכים מוסדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה – 1975 (להלן: חוק הפיצויים”). חוק הפיצויים במהותו הוא חוק סוציאלי אשר מצד אחד מיישם את עקרון העדר האשם פירוש הדבר לא מחפש את האשם בתאונה לצורך הפיצוי דבר אשר מגדיל את מעגל הזכאים לפיצוי.
פירושו של חוק זה הוא , די כי נגרם לאדם נזק גוף בתאונת דרכים על מנת שתקום לו זכאות לפיצוי השאלה מי האשם בתאונה היא לא רלוונטית , יוצא מכך כי גם תאונה עצמית תחשב על פי חוק לתאונת דרכים כתאונה המזכה בפיצוי. מהצד השני המחוקק הגביל את הפיצוי הניתן מכוח חוק זה בראשי נזק מסוימים, כפי שיבואר להלן.
הגדרת תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים הוא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף בעקבות שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה”. זוהי הגדרה כללית ביותר ולכן מצא המחוקק לנכון לקבוע בחוק מספר מקרים נוספים אשר מרחיבים הגדרה זו ואשר יוכרו גם הם כ-”תאונת דרכים” ומצד שני קבע המחוקק גם מהם אותם המקרים אשר לא ייכנסו לגדרי החוק.
גם לאחר שהמחוקק הרחיב את הגדרת המאורע המוכר כתאונת דרכים היא נותרה בעייתית למדי, ובית המשפט, אשר נדרש גם הוא באופן תדיר למלאכת פרשנות שיפוטית, קבע מקרים נוספים אשר יוכרו כתאונת דרכים. המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי אין כלל גורף אלא כל מקרה ייבחן לגופו, אך חשוב לזכור כי לא כל שימוש ברכב מנועי יוכר כתאונת דרכים המזכה בפיצוי.
פקודת רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל – 1970 מטילה על בעל הרכב או המחזיק ברכב או הנוהג ברכב חובה לרכוש פוליסה המכסה את אחריותם המוחלטת על פי חוק הפיצויים ,הסיבה העיקרית היא על מנת לתת לנפגע נזק גוף בתאונת דרכים ממי להיפרע בגין נזקיו.
את מי תובעים?
אם מדובר נוסע ברכב תביעתו תהיה מופנית למבטחת החובה של הרכב בו נסע בעת התאונה. כאשר מדובר בנהג ברכב תביעתו תהיה מופנית גם היא למבטחת החובה של הרכב בו נהג בעת התאונה. הולך רגל יתבע את מבטחת החובה של הרכב אשר פגע בו. כאשר לרכב אין ביטוח חובה המכסה את השימוש בו או שזהות חברת הביטוח לא ידועה במקרה כזה תוגש התביעה כנגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר הוקמה מכוח החוק בדיוק למטרה זו. יצוין כי נפגע אשר יש לו עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים, לא יהיה זכאי לתבוע כל גורם אחר מכוח כל חוק אחר (לדוגמא: אם התאונה ארעה בשל מפגע המצוי באחריות הרשות המקומית, הנפגע לא יוכל לתבוע את הרשות בתביעת נזיקין או לצרף אותה להליך). דבר זה נובע מעקרון הקבוע בחוק הפיצויים, והוא קרוי “עקרון ייחוד העילה”.
נזקי גוף שבגינם זכאים לפיצויים
- מוות – התלויים במנוח לפרנסתם, זכאים לפיצויים עבור אובדן התמיכה של המנוח.
- נפגע שנותר בחיים לאחר התאונה – ויכול להוכיח שחייו יקוצרו כתוצאה מהתאונה, זכאי לפיצויים.
גם יורשי הנפגע שנפטר מיד או בסמוך לתאונה, אפילו אם יורשים אלה אינם תלויים במנוח . זכאים לפיצוי. הפיצויים המוענקים ליורשים הינם משמעותיים ביותר.
- מחלה – במיוחד אם ניתן יהיה להוכיח שהתאונה היוותה את הגירוי להתפרצות המחלה, או את הסיבה להחמרת מחלה קיימת.
- פגיעה או ליקוי גופניים – כגון שברים, אובדן איברים ועוד .
- פגיעה נפשית – נזקים בתחום הפסיכיאטריה, הינם נזקים עם פיצוי גבוה מאוד.
- פגיעה או ליקוים שכליים – כגון פגיעות ראש לאחר זעזוע מוח וכדומה .
- פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאיברי הגוף – כגון פגיעה במשקפיים, בשיניים תותבות, בפרוטזה ועוד.
איך עלי לפעול?
- ראשית חובה לתעד ככל הניתן את אירוע התאונה ובכלל זה את הפרטים מלאים של הרכב המעורב.
- יש לפנות מוקדם ככל הניתן לקבלת טיפול רפואי כמו כן חשוב מאוד ולוודא שכל תלונותיכם מתועדות כראוי על ידי הרופא המטפל. יש להקפיד על מילוי הוראות הרופאים המטפלים ועל שמירת רצף טיפולי.
- חשוב מאוד להקפיד לקבל אישורי מחלה על כל תקופת ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהתאונה.
- חובה לשמור את מלוא התיעוד הקשור לתאונה ובכלל זה תיעוד רפואי (סיכום אשפוז, סיכום טיפול, הפניות, אישורי מחלה, העתקי מרשמים וכיו”ב) ותיעוד הוצאות (קבלות על רכישת טיפול תרופתי, קבלות על תשלום לרופאים, תיעוד הוצאות בגין עזרה של צד ג’ אם נדרשה לאחר התאונה ובעקבותיה וכיו”ב).
- יש לפנות מוקדם ככל הניתן לתחנת המשטרה לצורך הוצאת אישור משטרה.
- יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד המתמחה בתחום זה.
תאונת דרכים אשר הינה תאונת עבודה
ישנם מקרים בהם תאונת בדרכים תחשב גם כתאונת עבודה למשל אם התאונה ארעה בדרך למקום העבודה או ממנו במקרה כזה יש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום התאונה (פרק הזמן הקבוע בחוק) בתביעה לקבלת פיצוי.
חשוב לציין כי לא יינתן כפל פיצוי זאת אומרת שלא יתקבל פיצוי בגין אותו נזק גם ממבטחת החובה וגם מהמוסד לביטוח לאומי, במקרה כזה ינוכו מלוא התגמולים להם זכאי הנפגע מהביטוח הלאומי מסך הפיצוי שייפסק לתובע בתביעתו כנגד מבטחת החובה, גם כאשר התובע לא יפנה לביטוח הלאומי בתביעה תנכה המבטחת את הסכום שיכול היה לקבל מהביטוח הלאומי דבר זה נקרא ניכוי רעיוני חשוב מאוד להתייעץ בעניין זה עם עו”ד מומחה בתחום על מנת למצות את מלוא הזכויות ולקבלת את מלוא הפיצוי לו זכאי הנפגע.
כיצד מחשבים את סכומי הפיצוי
חישוב הפיצוי לו יהיה זכאי הנפגע מושפע ממספר פרמטרים, כמו למשל: גיל הנפגע, עיסוקו ושכרו של הנפגע בתקופה הקודמת לתאונה, תקופת אי הכושר אשר בגינה הוא נעדר מעבודתו כתוצאה מהתאונה, הנכות הרפואית והתפקודית כתוצאה מהתאונה וכן מהו עיסוקו ושכרו לאחר התאונה. אופן החישוב וסכום הפיצוי נקבעים על פי ראשי נזק, שעיקריהם: נזק שאינו ממוני (“כאב וסבל”), הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרה מצד שלישי לה נזקק בעבר וכן עזרה לעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, התאמת דיור, הפסדי פנסיה, הוצאות משפט וכיו”ב.
כיצד נעשה חישוב גובה סכום הפיצויים לנפגע תאונות דרכים? להלן פירוט של ראשי הנזק העיקריים:
כאב וסבל
הסכום שישולם נקבע בראש ובראשונה על סמך גילו של התובע. הכלל הוא כי ככל שהתובע צעיר יותר, כך הוא יצטרך לחיות עם סבלו זמן רב יותר ולפיכך הפיצוי שישולם לו גבוה יותר. בנוסף מכניס השופט נתונים נוספים ובכללם, משך ימי האשפוז, שיעור הנכות ומידת הפגיעה באיכות חייו של הנפגע בעקבות הטיפולים להם יזדקק.
שיעור וסוג הנכות שנגרמה
ככל שהנכות גבוהה יותר , כך הפיצוי יהיה גדול יותר. ישנם שני סוגי נכויות: רפואית ותפקודית. ככל שנכותו הרפואית של הנפגע גורמת לפגיעה גדולה בתפקודו כך הפיצוי יגדל בהתאם. כלומר, נכות תפקודית שפוגעת ביכולתו של הנפגע להמשיך ולתפקד באופן רגיל, תעניק פיצוי גדול יותר, זאת בשונה מנכות רפואית קוסמטית למשל. לרוב, נכויות תפקודיות הינן בדרך כלל נכויות בתחומים כגון האורתופדיה, הנוירולוגיה, הקרדיולוגיה והפסיכיאטריה. מדובר על מבחן סובייקטיבי והקביעה אם נכות כזו או אחרת הינה תפקודית, תינתן בהתאם לנתוניו המסוימים של כל נפגע ונפגע. ישנם כאלו שנכות מסוימת תהווה עבורם מגבלה תפקודית משמעותית בעוד שעבור אחרים, אותה הנכות תיחשב כמגבילה פחות, אם בכלל.
הפסדי שכר בעבר
גובה רכיב זה נקבע בהתאם להכנסותיו של הנפגע. לדוגמא אדם שעבד כמנופאי והשתכר סך של 15,000 שקלים. בעקבות תאונת הדרכים הוא נאלץ להיעדר מעבודתו למשך חודשיים. הפסדו יהא 30,000 שקלים על מנת לקבל פיצוי זה , יהיה עליו להציג תלושי משכורת ואישור מהמעסיק על היעדרותו. כאשר מדובר בעצמאי, ניתן יהיה להוכיח את הפסדיו על פי דוחות מס שנתיים ודוחות מע"מ חודשיים
הפסדי שכר עתידיים
חישוב בנוגע להפסדי שכר עתידיים מתבצע בצורה הזו : מספר החודשים שנותרו לנפגע עד לפרישתו כפול שיעור נכותו התפקודית הפיצוי עבור עצמאיים מחושב גם מעבר לגיל הפרישה, ויכול להגיע גם עד לגיל 72. כאשר מדובר על נפגע שטרם החל את דרכו המקצועית, הפיצוי יחושב לפי השכר הממוצע במשק. כאשר מדובר בסטודנט שלומד מקצוע שעתיד לפרנסו היטב הפיצוי אותו יקבל יהיה גבוה יותר מן הממוצע במשק.
עזרה מצד ג'
כאשר משפחת הנפגע מסייעת לו באופן משמעותי במהלך ההחלמה, זכאי הנפגע לקבל פיצוי כספי שמשקף את מאמציהם, אולם הנפגע יהיה חייב לספק אסמכתאות לכך. בנוסף, בתביעה כזו יש צורך לספק ראיות שהנפגע אכן נזקק לסיוע של צד ג' ובכלל זה , במקרים חמורים – שירותי הסעה, עזרה במשק הבית וכו'. במקרה של נכות מלאה שיוצרת תלות מוחלטת, נקבע בפסק דין אקסלרוד כי יש לשלם לתובע פיצוי בגובה של 13,500 שקלים מידי חודש.
התאמת דיור, שיקום, מיזוג אוויר, והוצאות שונות
כאשר הנפגע הוא בעל נכות קשה שמגבילה את ניידותו של הנפגע נכות זו מצריכה היערכות גם בבית. לדוגמה, התקנת מעליות, הרחבת פתחים שיתאימו להתניידות של הנפגע עם כיסא גלגלים בבית בנוסף, זכאי הנפגע לקבל פיצוי בגין הוצאות ניידות ובכללן, רכישת רכב ו/או נסיעות במוניות, רכישת קלנועית חשמלית ועוד ככל שנדרש .