רשלנות רפואית הולדה בעוולה

רשלנות רפואית בהריון, אשר מסתיימת בלידה של תינוק הסובל ממום או מחלה גנטית, יש בה כדי להקים עילה של תביעה בגין  הולדה בעוולה.

 מהי הולדה בעוולה? 

תינוק אשר נולד כאשר סובל ממחלה גנטית / כרומוזומלית וכתוצאה מזה הוא  סובל ממום מולד. 

מדובר במחלות קשות כמו תסמונת האיקס השביר, מקרוצפליה, תסמונת דאון, ועוד תסמונות רבות אשר בניהן כאלה שהן נדירות ביותר. המצב שנוצר בעקבות לידה של ילד הוא מורכב ומעלה שאלות מוסריות וערכיות לגבי מהות החיים ובמיוחד השאלה האם ילד שנולד עם מום או מחלה גנטית,  האם עדיף מותו על פני חייו כפי שהם. ?

ברוב המקרים אי הגילוי של מום מולד או תסמונת גנטית, נובעים בשל רשלנותם של הרופאים המטפלים והצוות הרפואי שטיפל ביולדת והרופאים היו שותפים במעקב ההיריון.

מה הם המקרים בהם ניתן להגיש תביעה בעילת הולדה בעוולה?

יש לצאת מנקודת הנחה, כי על הרופא הגניקולוג לשלוח את היולדת לבצע את כל הבדיקות האפשריות, בין אם הן נמצאות בסל הבריאות או לא. ההחלטה האם לבצע אותן נתונה אך ורק ליולדת.

כאשר לא מפנים לבצע בדיקות ראשוניות השוללות מחלות גנטיות ומומים ובהתאם לצורך בעקבות ממצאים גם לבדיקות מתקדמות יותר;

גם אי ביצועם של  בדיקות מתאימות בהתאם לגיל היולדת מקימות עילה כאמור .

במקרה שהרופא אינו מפנה את האישה לבצע בדיקות גנטיות ואף לא מיידע אותה על הצורך בבדיקות כאילו;

כאשר לא נותנים הסבר לגבי חשיבות הבדיקות;

כאשר לא מבררים או  שוללים בעיות של התפתחות העובר או גדילה תקינה במהלך ההיריון;

התרשלות בפענוח תוצאות הבדיקות למשל בבדיקת אולטרסאונד;

כאשר יש סימנים מחשידים בבדיקות ראשוניות (כמו אולטרא סאונד) ולא מפנים את האישה לבדיקות מתקדמות כמו סקירה מערכת מתקדמת, ייעוץ גנטי; בדיקת מי שפיר, בדיקת סיסי שליה,  וכולי.

כאשר הצוות הרפואי לא מבצע  את הבדיקות באופן מקצועי;

כאשר לא מסבירים לאישה את המשמעות של תוצאות הבדיקות וההשלכות של התוצאות על מצבו הרפואי של העובר ולא ממליצים על הפסקת הריון לאור תוצאות הבדיקות;

בתקופת ההיריון נדרש לבצע מעקב והשגחה רפואית שוטפים לגבי מצבם של האם והעובר, ובעיקר לצורך שלילת אבחון מומים בעובר.

מקרי הרשלנות הרפואית נגרמים בין היתר בגלל מחדלים במעקב אחרי מצב העובר והתפתחותו, ביצוע שגוי של הבדיקות, פענוח שגוי של התוצאות, או העדר הסברים והפניות לבדיקות נוספות.

על רופא שעוקב אחרי ההיריון מוטלת חובת זהירות מוגברת, להבטיח מעקב תקין אחר ההיריון והתפתחות העובר. בתי המשפט מטילים אחריות כבדה על הצוות הרפואי ורואים בחומרה רשלנות רפואית במעקב לא תקין של הריון, ופוסקים פיצויים גבוהים בתביעות שעילתן הולדה בעוולה.

מהי תביעת רשלנות שעילתה הולדה בעוולה?

הולדה בעוולה היא טענה שנטענת בתביעת רשלנות רפואית הקשורה להריון. על פי הטענה, עצם ההולדה של היילוד כשהוא סובל ממום  או מפיגור שכלי שלא התגלו בזמן ההיריון – מהווה רשלנות. בתביעה כזו טוענים בדרך כלל, שאם היו הרופאים מגלים את הבעיה הרפואית, היה ניתן לאפשר הפסקת ההיריון, ולחסוך בכך סבל מיותר ליילוד ולמשפחתו.

בדיקות בהריון

בדיקות בהריון כוללות בין היתר: אולטרסאונד למעקב אחרי גודל העובר והתפתחותו, בדיקות דם ושתן, סוכר, שקיפות עורפית, סקירת מערכות, בדיקות גנטיות, מוניטור, חלבון עוברי ובדיקות נוספות.

ישנן נשים שנמצאות בקבוצת סיכון גבוה כמו גיל מבוגר, מחלה כרונית, סכרת, וכולי. לגבי נשים אלו צריכה להיות שימת לב מיוחדת  בכל הקשור לבדיקות המעקב.

ביצוע שגוי של הבדיקות

על כתפי הצוות הרפואי מוטלת האחריות לבצע את הבדיקות באופן נכון ומקצועי. ביצוע רשלני או לא דקדקני של הבדיקות פוגם בפענוח הבדיקה ובכך מסכן את העובר .

אם ניקח לדוגמא את בדיקת סיסי השליה, בדיקה זו הינה מתקדמת ומטרתה היא גילוי מחלות גנטיות. בדיקה זו מתבצעת באמצעות לקיחת דגימה מהשליה. מדובר בבדיקה פולשנית עם סיכון להפלה או לפגיעה בגפיים.

 הרשלנות בביצוע הבדיקה באה לביטוי בין היתר כאשר הרופא אינו מנוסה והוא מבצע את הבדיקה באופן רשלני בשלב מקדמי מידי בהריון או שלא לצורך.

במקרה בו הוגשה תביעה לבית המשפט בעילה של רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר, נקבע שהייתה רשלנות בביצוע הבדיקה שכן במהלך ביצוע הבדיקה נפגעה עינו של העובר  וכתוצאה מכך נגרם עיוורון עקב אי התפתחות הרשתית כראוי. כתוצאה מפגיעה זו בית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצויים בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות בעתיד וטיפולים רפואיים.

אי הסבר, או הפניה למעקב או לבדיקות נוספות.

רוב המומים המולדים ניתנים לאבחון ולזיהוי בבדיקות מעקב בתקופת ההיריון, בין היתר בבדיקות אולטרסאונד, שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירת מערכות ועוד. באופן זה ניתן לזהות מומים מולדים כמו תסמונת דאון, פיגור שכלי, ועוד.

כאשר תוצאות הבדיקות השגרתיות מעידות על בעיה רפואית בעובר, או שיש חשש בהסתברות גבוהה  לקיום  מום מולד (למשל בבדיקת שקיפות עורפית), על הרופא לשלוח את האישה לבדיקות מתקדמות כמו בדיקת מי שפיר.

כאשר הרופא לא מפנה את האישה  לברור מתקדם, הדבר מהווה רשלנות . בבדיקות מעקב ההיריון בהם מתגלה כי העובר סובל ממומים מולדים הצוות הרפואי חייב לחשוף את כל המידע בפני האישה ולאפשר לה להחליט אם ברצונה להפסיק או להמשיך את ההיריון.

אי הפניה לבדיקות גנטיות קודם הכניסה להריון.

על הרופא מוטלת חובת זהירות מוגברת לידע את  האישה בחשיבותן של הבדיקות הגנטיות קודם הכניסה להריון. הרופא חייב להפנות אותה לברור נרחב גם בתקופת טרום הריון או בתחילתו, במטרה לברר האם בני הזוג הם נשאי מחלה גנטית שיש בה כדי לסכן את העובר. 

בנוסף, אם מדובר בבדיקות לאחר תחילת ההיריון הרופא חייב לתת להורים אפשרות לבחור אם להמשיך את ההיריון במקרה בו יש חשש לפגם גנטי בעובר. רשלנות רפואית  מתהווה, כאשר הרופא מתרשל באחד המקרים הללו ואינו פועל כנדרש או כמקובל בתחומו.

כאשר מגלים מחלות תורשתיות בתחילת ההיריון, יש צורך במעקב הדוק יותר אחר התפתחות העובר וכן יש צורך להפנות לבדיקות מתקדמות . לדוגמא, אם מגלים שהאישה נושאת את גן של תסמונת האיקס השביר שגורם לפיגור שכלי, יש חובה לשלוח אותה מיד לביצוע בדיקת מי שפיר.

זיהוי או פענוח שגוי של הבדיקות.

חלק גדול מהמחדלים במעקב הריון שיש בהם רשלנות רפואית הוא העדר זיהוי או פענוח שגוי של מומים בעובר. למשל פענוח שגוי של תוצאות בדיקת סכרת בהריון גורם למחדל טיפולי, כמו גם פענוח שגוי של  בדיקות אולטרסאונד הוא קריטי לעניין סיכון בלידת תינוק שאבריו לא התפתחו, או מומים מולדים נוספים וכך גם בפענוח שגוי של בדיקת מי שפיר עלולים להחמיץ תסמונת דאון, או פיגור שכלי.

מה אנחנו  נטען במסגרת התביעה ?

ככלל, תביעת הולדה בעוולה היא תביעה נזיקית. העילה להגשת תביעת הולדה בעוולה קמה במקרה בו נולד ילד שסובל ממום מולד או ממחלה גנטית, מום או מחלה שלא התגלתה במהלך ההיריון וזאת למרות שניתן היה לגלותה במהלך הבדיקות שבוצעו במעקב ההיריון.

במסגרת התביעה שעילתה היא הולדה בעוולה, עיקר טענתינו תהיה, כי כתוצאה מרשלנותו של הצוות הרפואי לא נמסר  מידע חשוב להורים וכתוצאה מכך נמנעה מהם אינפורמציה קריטית  או שהם קיבלו רק מידע חלקי ו/או מידע שגוי לגבי מצבו הבריאותי והתפתחותו האמיתי של  העובר. במקרים כאלה התובעים יטענו כי נמנעה מהם האפשרות לשקול הפסקת הריון.

במסגרתה של תביעה כזו, הטענות העיקריות יהיו רשלנות הקשורה למעקב ההיריון וטעויות של הרופא בפיענוח מדויק ונכון של הבדיקות טעויות, אשר גרמו למסירת מידע שגוי או חלקי להורים בנוגע למצבו של העובר, כמו גם אי מתן מידע לגבי כשל כלשהו בהתפתחות העובר.

מה צריך להוכיח במסגרת תביעה שעילתה  הולדה בעוולה ?

• בית המשפט העליון קבע, כי יש חובה  להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות שנגרמה על ידי הצוות הרפואי לנזק שנגרם לתובעים בשל מצבו של היילוד, ההוכחה העיקרית היא תוצאה יוצאת לכך, שאם דבר זה היה מובא בפני וועדה להפסקת הריון, היא הייתה מאשרת במקרה כזה את הפסקת ההיריון במידה והיה לפניה מידע רפואי מלא אודות מצבו הרפואי של העובר.
• דבר נוסף שיהיה צורך להוכיח הוא כי במידה ומידע זה היה מובא לידיעת ההורים הם היו מחליטים להפסיק את ההיריון אם היה לפניהם מידע  אודות המחלה חשוכת המרפא של היילוד.

• בפסיקה נקבע כי מקרה בו הייתה הועדה להפסקת הריון מאשרת ביצוע הפסקת הריון  מהווה מעין חזקה לכך שזו תהיה גם החלטת  ההורים להפסיק את ההיריון;
• על התובעים מוטלת חובת ההוכחה כי לולא התרשלותו של הצוות הרפואי במעקב ההיריון, הייתה בידם האפשרות לבחור להפסיק את ההיריון ברגע קבלת הידיעה/מידע אודות  המום או התסמונת גנטית ממנה סובל העובר

בגין מה נפסקים הפיצויים ? 

עיקר תשלום הפיצויים הנפסקים נועדו לכסות את הטיפולים בילד החולה :

הוצאות לצרכים מיוחדים שידרשו לילד  עד הגיעו לבגרות ועד אחרית ימיו;

פיצויים אלה הם גם עבור  תמיכת ההורים  בילד שיהיה תלוי בהם כל חייו ובין היתר יילקחו בחשבון  הפסדי השתכרות, הוצאות קיום, הוצאות הנוגעות לסיעוד, עזרה, טיפולים רפואיים, חינוך, רכב מותאם ונסיעות, סבל ועוגמת נפש כמו גם פגיעה בזכות הבסיסית המוקנית להורים שהיא יכולת ההורים לבחור לסיים או להמשיך  ההיריון.

במקרה של הולדה בעוולה ישנו גם רכיב של  נזק נפשי מתמשך להורים, ולכן נפסקים ברוב המקרים פיצויים גבוהים שנועדו לפצותם בגין מכלול הפגיעות.

התיישנות לפי ההלכה החדשה

במאי 2012 קבע בית משפט העליון כי עילת ההולדה בעוולה היא עילה המוקנית להורים ולא ליילוד וכתוצאה ישירה לפסיקה זו התבטלה  האפשרות של היילוד להגיש תביעה בעילה של חיים בעוולה (עד הגיעו לגיל 25), בית המשפט הותיר על כנה ואף הרחיב את אפשרות ההורים להגיש תביעה בעילת הולדה בעוולה לכיסוי כל צרכיו של הילד מבחינה טיפולית רפואית וכלכלית עד לאחרית ימיו.

יחד עם זאת צריך להדגיש שתביעת ההורים מתיישנת אחרי 7 שנים מהיווצרות עילת התביעה. לאחר הפסיקה ועל מנת שלא לפגוע במי שלא ידע על ההלכה החדשה או לא הספיק להגיש תביעה בעילה זו של הולדה בעוולה , נקבעו הוראות מעבר בפסיקות בית המשפט. 

ההוראה האחרונה קבעה, שעל מנת לא לחסום את האפשרות להגיש תביעה במקרה שבו  תביעת ההורים התיישנה ותביעת הילד לא הוגשה – יוכל הילד להגיש תביעה בעילה של חיים בעוולה רק עד לתאריך 31.12.2017 ובתנאי שלא הגיע עד לגיל 25.

מאחר ומועד זה חלף, האפשרות היחידה שנותרה  להורים היא  הגשת תביעה לפי פסיקת בית המשפט העליון   בתוך 7 שנים מיום היווצרות העילה. מעבר לכך תביעתם תתיישן.